מיקומה הגיאוגרפי של קפריסין במזרח הים התיכון משך אליה פולשים רבים במהלך
ההיסטוריה.
המתיישבים הראשונים שעקבותיהם נמצאו באי היו בני תקופת האבן שהגיעו לאי
לפני כ 75 אלף שנה. התרבות המפותחת העתיקה ביותר שנמצאה היא התרבות המיקאנית שפרחה
באי במאות ה 14 עד ה 11 לפנה"ס. באי הוקמו ערי מדינה דוגמת ערי המדינה של
יוון העתיקה. הידועות ביניהן הן: סלמיס, קוריון וסולי. שרידי כלים וחפצים מנחושת, מברזל ומחרס מייצגים את התקופות
הקדומות באי. במשך השנים שלטו באי הפניקים, האשורים, המצרים, הפרסים והרומאים.
ממשיכי הרומאים הביזנטים, הוחלפו על ידי הערבים המוסלמים שנכנעו במהלך ההיסטוריה
למלך הצלבני ריצ'רד לב הארי.
הצלבנים מכרו את האי למשפחת לוסיגנן. במשך שלוש מאות שנה היה האי בשלטון בני לוסיגנן. בשנת 1489 סופח האי
למעצמה הים תיכונית ממלכת ונציה. הטורקים שפלשו לאי שלטו בו כשלוש מאות שנה. בשנת
1878 נכבש על ידי הבריטים, ששלטו באי עד 1960. ההשפעה הבריטית ניכרת באי עד היום. בתקופת השלטון הבריטי החלה
לפעול תנועת אנוסיס ששאפה להפוך את
האי לחלק מהמדינה היוונית. התושבים ממוצא טורקי התנגדו לכך והמאבק הפך בשנת 1955
למלחמת אזרחים. בשנת 1960 העבירו הבריטים את השלטון על האי לידי הרפובליקה הקפריסאית העצמאית בראשות הארכיבישוף
ממוצא יווני מקריוס. התנגדות
התושבים הטורקים נמשכה ואחרי מתיחות רבה ומהומות פלש הצבא הטורקי, בשנת 1974,
לצפון המדינה וכבש 37% משטח האי. בשנת 1983 הוכרז על הקמת צפון קפריסין הטורקית.
מדינה שאינה מוכרת על ידי אומות העולם חוץ מטורקיה עצמה.
ניסיונות רבים לפתור את המשבר לא צלחו ועד היום ממשיך האו"ם במאמציו
למצוא פתרון למצב
באי.