ישראלים
רבים נהגו בנסיעתם לארצות-הברית, לבקש אשרת כניסה גם לקנדה, כדי שיוכלו לחזות במפלי
הניאגרה גם מעברו השני של הגבול. עכשיו כבר אין צורך לישראלים באשרת כניסה
לקנדה. כדאי לזכור שקנדה איננה העתק צפוני של שכנתה הדרומית, והיא מתקיימת וחיה
יפה מאוד גם לא ליד הניאגרה. קנדה היא ארץ גדולה ומרתקת, בעלת נופים משגעים ואנשים
מעניינים, שכדאי לנסוע אליה גם בנפרד. כמובן, חסכוני יותר לשלב ביקור זה עם הטיסה
לארה"ב. בשנים האחרונות, עם הפעלת טיסות ישירות מנתב"ג למונטריאל ולטורונטו,
גובר זרם התיירות הישראלית לקנדה. הישראלים נמשכים אליה בשל הנופים המרהיבים,
איכות החיים והאירוח הלבבי של תושביה.
קנדה היא מדינה העולה בגודלה על ארה"ב. היא
משתרעת על פני 9.976.139 קמ"ר. לאמור, גודלה בערך פי 482 מגודל שטח מדינת
ישראל בתחומי הקו הירוק, אך מספר תושביה הוא כ-26.5 מיליון בלבד. הטריטוריה שלה
נמתחת לאורך 4800 ק"מ מצפון לדרום, ולרוחב של 5100 ק"מ ממזרח למערב. רוב
התושבים מרוכזים ברצועה צרה לרוחב של 150 ק"מ בדרום, ואילו בכל השטחים
הענקיים הצפוניים האוכלוסייה דלילה מאוד. כ-40% מתושבי קנדה הם ממוצא אנגלו-סאקסי,
וכ-33% ממוצא צרפתי. לכן יש בקנדה שתי שפות רשמיות, אך לא כל כך בשלווה, ומלחמת
השפות נטושה. כשני אחוזים מן האזרחים הם מתושביה המקוריים של קנדה - האסקימואים
והאינדיאנים. השם "קנדה" נגזר מהמילה האינדיאנית "קנטה" שפירושו
"התנחלות" של קבוצת בקתות.
המפתח למדינת ענק זו היא התחבורה. רשת הכבישים טרנס-קנדה
היי-ווי (Trans-Canada Highway) היא הארוכה ביותר בעולם (7700 ק"מ), ומחברת את ניו-פאונדלנד
עם בריטיש קולומביה. כביש מהיר זה עובר במרבית המקומות המעניינים לתיירות בקנדה,
ומחבר את רוב הערים הגדולות. סך הכל מערכת הכבישים בקנדה נמתחת לאורך של יותר
מ-830.000 ק"מ. מסילת הברזל לאורך 96.000 ק"מ שייכת לחברת רכבות,
שהיא גם בעלת חברת התעופה "קנדייאן" וגם בעלת שרשרת מלונות וצי של
אוניות. גם החברה הממשלתית המתחרה "קנדייאן נשיונל" מחזיקה רכוש
דומה. ברור שהתחבורה האווירית הפנימית היא חשובה ביותר בשל המרחקים העצומים. נתיב
המים סנט לורנס עובר לאורך של 3650 ק"מ, כולל מערכת סכרים להסדרת הפרשי
הגבהים.
בקנדה המרחקים מחושבים בקילומטרים ולא במיילים כמו
בארה"ב. גם במשקל הם החליפו מפאונד למידה של קילוגרם, כמו אצלנו בארץ.