קורסיקה (Corsica)

קורסיקה הוא אי הררי השוכן דרום-מזרחה לחוף התכלת הצרפתי, במרחק של 170 קילומטרים וניתן להגיע אליו בספינה או בטיסה מרבות מערי צרפת. גודלו של האי הוא 8720 קמ"ר, מהם 1000 קילומטרים לאורך החוף.

היוונים בעת העתיקה קראו לו "אי היופי" בשל האור החזק, ההרים הגבוהים, הים הכחול מכחול המקיף אותו, המפרצים הקסומים, הדרכים המתפתלות מהן נשקף נוף עוצר נשימה, אגמים ונחלים, צוקים אימתניים והצמחייה העשירה התופסת 40% משטחו של האי. אפילו הריחות כאן משכרים: אורן ורוזמרין, אלון ואורגנו כפי שכתב על האי הסופר גי דה מופסאן: "ניחוח חזק ומיוחד במינו של צמחי הבר המבושמים."

תולדותיו של האי מרתקות לא פחות מיופיו. מי לא עבר כאן? יוונים, רומאים, בריטים, צרפתים ורבים אחרים שנפלו בקסמיו של האי משך אלפי השנים האחרונות. בהיסטוריה מופיעה קורסיקה בעיקר בזכות בנה המפורסם ביותר: נפולאון בונפרטה.

למרות שקורסיקה היא חלק מצרפת, הקורסיקנים הם עם בפני עצמו. הם מדברים בשפה משלהם, ומטפחים בגאווה אינדיווידואליות המוצאת ביטוי בכל תחום. מאבקם לעצמאות נמשך כבר כ- 26 אלפי שנים: כובשים מכל כיוון ניסו לכבוש או לספח את האי הפורה, ועד היום שורה על התושבים רוח מרד. אבל אל חשש: אוהבים כאן תיירים, וקבלת הפנים תמיד חמימה ולבבית, מבחינה זו תושבי האי הם ים-תיכוניים בנשמתם.

האוכל בקורסיקה היא סאגה מופלאה בזכות עצמה: יש לה הכל: דגים ופירות ים, תבלינים ריחניים, גבינות טעימות, חזירים שאוכלים ערמונים הגדלים כאן בשפע, וכמובן השפעה מבורכת של הצרפתים והאיטלקים השכנים.

אם מגיעים מכיוון צרפת מן הסתם תנחתו באזור בסטיה (Bastia), או לחילופין אז'קיו (Ajaccio). האי קטן ולכן לא נמליץ על מסלול אלא על מקומות בהם כדאי לבקר. בעזרת מכונית, או אפילו תחבורה ציבורית, ניתן להגיע לכל מקום על פני האי. מיטיבי לכת ישושו וישמחו כאן: חלקה הפנימי של קורסיקה הוא ברובו פארק אזורי מוגן ובו מתפתלת דרך 20 GR, אחד משבילי הצעידה הארוכים והיפים באירופה כולה.

אז'אקיו (Ajaccio)

אז'אקיו שוכנת על החוף מצדו המערבי של האי, כמעט באמצע, בין קארגזה (Cargese) לפרופריאנו (Propriano). היא נמצאת באמפיתיאטרון טבעי הצופה לעבר מפרץ מרהיב. העיר נוסדה בשנת 1492 על ידי באי כוחו של המלך ג'ורג' ששלט באי מטעם רפובליקת גנואה. על ילידי קורסיקה נאסר להתגורר שם עד שנת 1553 או אז במהלך התערבות צרפתית באי הוא נכבש על ידי הרפתקן צבאי בשם סאמפיירו קורסו. ב- 13 בספטמבר 1943 נחתו באי כוחות צרפת החופשית שהגיעו בצוללת "קזבלנקה".

העיר חייבת את עיקר פרסומה לנפולאון בונפרטה, שנולד כאן ב- 15 לאוגוסט 1769, ולא מעט אתרים בעיר מוקדשים לו. בראש ובראשונה בית בנופרטה (Maison Bonaparte), בית צנוע בסגנון גנואה, בו נולד וגדל האיש שבגיל 38 שלט על אירופה כולה.

כדאי לבקר במוזיאון פש (Musee Fesch), שבו נמצא אוסף הציורים האיטלקיים החשוב ביותר של צרפת אחרי הלובר. ניתן לראות ציורים מהמאה ה- 15 של ג'קופו סלז'ו, לורנצו דה קרדי, בליני ("מריה עם הילד ישו") ובוטיצ'לי. עוד תלויות כאן יצירות מרשימות מהמאה ה- 16, פרי מכחולם של ורונזה וטיציאן. בקומה הראשונה ניתן לראות ציורים שניתנו מתנה למשפחת בונפרטה.

כיכר לטיציה (Place Letizia) היא כיכר שהקים נפולאון במקום הולדתו, והוא נקרא על שמה של אמו.

וכמובן בלי מוזיאון נפולאון אי אפשר: שם ניתן לחזות בתעודת הלידה של נפולאון, תמונות, דיוקנאות ופסלים משפחתיים, כמו גם מסיכת המוות יצוקת הברונזה שנעשתה על האי סט. הלנה, שם הלך נפולאון לעולמו.

פיליטוזה (Filitosa)

פיליטוזה שוכנת דרומית לאז'קיו ובערך במחצית הדרך לסרטן. ניתן להגיע אליה מאז'קיו על כביש מספר 196N, כדאי לעצור כאן למסע קסום בזמן. פיליטוזה התגלתה רק בשנת 1954 אבל תוכלו לצפות בשרידים מהתקופה הניאוליטית (6000-2000 לפנה"ס) המגליטית (3000-1000 לפנה"ס) והטורינית (1500-800 לפנה"ס).

המערות בהן נהגו המגליטים להתגורר ואף לקבור את מתיהם עדיין נמצאות כאן כמו גם פסלי הגרניט שעדיין מפארים את האזור על פניהם וכלי נשקם. כבר אז צרו זרים על קורסיקה ובניה הקדומים נלחמו על האי שלהם באותה קנאות בה נלחמו לימים בני-בניהם.

סרטן (Sartene)

סרטן, לה הקורסיקאים קוראים "סרטה", נמצאת בדרום מערב קורסיקה, גם כן על כביש 196N, מתנשאת לגובה של 305 מטרים מעל מפרץ ואלינקו והוגדרה על ידי הסופר פרוספר מרימה ("כרמן") "העיר הקורסיקנית ביותר מבין כל עריה של קורסיקה".

באזור סימנים המעידים של תרבויות שהיו במקום לפני 5000 שנים ויותר.

אם חשקה נפשכם בצפייה באנשים, הרי שכיכר הליברסיון (Place de la Liberation) הוא המקום בו הכל מביטים בכולם. הכיכר מוצלת, גם בזכות כנסיית סט. מרי הבנויה גרניט ומיתמרת ליד.

העיר מפורסמת בעיקר בזכות תהלוכה צבעונית ומוזרה, קאטנאקיו (Catenacciu) המתקיימת כאן בסגנון ימי הביניים, זהו שחזור של דרכו של ישו אל הצלב והיא מתקיימת ביום שישי הטוב מדי שנה. בעלי תשובה לבושים בגלימות שחורות ואדומות עוברים בסך, בימים אחרים ניתן לראות ליד הכנסייה את הצלב הכבד והשלשלאות אותם נושאים בזמן התהלוכה.

עוברים את קשת העיר אצל בית העירייה והולכים דרך הסמטאות מרוצפות האבן שיובילו אתכם אל העיר העתיקה, בינות לבתי גרניט דמויי מבצר.

בוניפאצ'יו (Bonifacio)

בוניפאצ'יו שוכנת ממש בקצה התחתון, דהיינו בנקודה הדרומית ביותר של קורסיקה במקום בו נפגשים הים הטירני והים התיכון. גם אליה ניתן להגיע בנסיעה דרומה על כביש 196N.

גם זו עיר בה ביקרו "אורחים" רבים ושונים עוד בעידן הפרהיסטורי, ומאוחר יותר יוונים ורומאים. שמה ניתן לה מאוחר יותר בזכות בוניפאצ'יו, מרקיז טוסקנה. מרבית שליטיה של אירופה שמו עין על בוניפאצ'יו, בשל מיקומה המוצלח, העיר הייתה במצור פעם ועוד פעם, אבל היא מבצר טבעי, החולש על "פיורד". מדרגות חצובות באבן: 187 במספר מובילות למבצר, האגדה מספרת כי הן נחצבו במהלך לילה אחד על ידי חייליו של המלך אלפונס מארגון שצר על העיר.

העיר מחולקת לשתיים: המרין (Marine), רובע הנמל בו יכולות לעגון ספינות שעשועים כמו גם משחתות, והעיר העליונה (Ville haute) הניצבת על צוקים בגובה של 60 מטרים ונשקפת אל הים. הבתים עתיקים, בעלי ארבע חמש קומות, ומחוברים ביניהם באמצעות תעלות מי גשם המזינות את בארות המים של העיר. כנסיית סט. מרי-מז'ור בנויה על מקווה מים מעין זה.

ניתן לקחת ספינה אל מערת סדרגונטו (Grotte du Sdragonato) במרחק של שלושת רבעי שעה, המערה מוארת קלושות באמצעות קרן אור בצורת האי קורסיקה במהופך. אם תרחיקו 12 קילומטרים נוספים במים שלא פעם סוערים, מדובר במצרי בוניפאצ'יו, תגיעו לאי סרדיניה. בדרך תוכלו לחזות במדרגות המהוללות של המלך מארגון: כאמור 187 חצובות בסלע.

אלריה (Aleria)

אלריה שוכנת על שפת הים הטירני, צפונה לבוניפאצ'ו, ממנה ניתן להגיע אליה בכביש מספר 198N. הקימו אותה מתיישבים יווניים ב- 565 לפני הספירה, היא הפכה לקולוניה, קודם של קרתגו ומאוחר יותר של רומא. העיר הייתה נתונה להשפעות הלניות, אפריקניות, ורומאיות. עם נפילת האימפריה הרומאית וכיבוש הוונדלים בתחילת המאה החמישית היא ננטשה.

יש בה מוזיאון הראוי לביקור והוא שוכן במבצר מרתה. הוא נקרא מוזיאון ג'רום-קרקופינו (Musee Jerome-carcopino) על שם היסטוריון מקורסיקה שהיה בקי בהיסטוריה והארכיאולוגיה של רומא העתיקה וסייע להחיות את תולדות האי. במוזיאון ניתן לראות מקצת מגדולת עברה של העיר וקשריה עם העולם העתיק.

לא הרחק מהעיר אתר ארכיאולוגי הראוי לביקור.

קורטה (Corte)

קורטה נמצאת בלב האי צפון-מערבית לאלריה, כביש מספר 200 N מחבר בין השתיים. היא מפורסמת בעיקר בזכות המקום בו היא ממוקמת וגם בעיקר שני אנשים מפורסמים שנולדו בה: ז'אן פייר גפורי (Gaffori) ופסקל פאולי (Paoli), פטריוטים קורסיקנים ידועי שם.

גפורי הוביל מאבק מזוין נגד גנואה בשנת 1746, בתמיכתה של אשתו פאוסטין, גיבורה בזכות עצמה שהייתה מוכנה להקריב את בנה למען מולדתה. למרבה המזל הבן ניצל וכך גם המולדת: משפחת גפורי אכן הצליחה לשחרר את העיר מעולה של גנואה. תוכלו לראות את הבית בו התגוררו ז'אן פייר ופאוסטין גפורי, ניתן עדיין להבחין בסימנים שהותירו על הקירות תותחי גנואה.

פסקל פאולי כונה "הגנרל של האומה", הוא איחד תחת הנהגתו את האי, הפך את קורטה לבירה, כתב חוקה, יסד אוניברסיטה, שינה את שיטת השיפוט, עודד את התעשייה וסייע לחקלאות. מאוחר יותר ויתרה גנואה על זכויותיה באי לטובת צרפת, פאולי ביקש להנהיג מרד כללי, אך הובס. הוא יצא לגלות שאת רובה בילה באנגליה, אחרי המהפכה הצרפתית שב לאי, רק כדי לצאת שוב לגלות באנגליה ולמות שם מאוחר יותר.

העיר העליונה (Ville haute)

עליה חולשת המצודה, שוכנת גבוה על הצוקים. קורטה העתיקה מרוצפת אבנים, סמטאות צרות ומתפתלות ובתים גבוהים, וניתן עדיין להבחין כי שימשה כבירתה של קורסיקה זמן מה.

יש כמובן כיכר פאולי במרכזה ניצב פסל הברונזה של האיש, ויש כמובן, איך לא, גם כיכר גפורי, ממש ליד הבית מנוקב הכדורים שהוזכר לעיל.

אם הגעתם עד הלום כדאי לבקר בנקודת הנוף מול הארמון הלאומי, משם ניתן לראות את העיר דמוית המבצר וסביבתה.

בסטיה (Bastia)

בסטיה הבירה נמצאת בחלקה הצפוני של קורסיקה, לשפת הים הטירני והיא המרכז המסחרי והעסקי של קורסיקה. במרכזה של העיר החדשה נמצאת כיכר סנט ניקולס (Place Saint Nicolas), כיכר ענקית וסביבה דקלים ועצי דולב. צדה המערבי של הכיכר הענקית זרוע בחנויות ובתי קפה שנעים לשבת בהם. דרומה לכיכר נמצאת טרה וקייה (Terra Vecchia)

שכונה של בתים מהמאה ה- 18, ורחובות צרים ומתפתלים, במרכזה שוק פתוח ומגרש חנייה. דרומה ניצבת כנסיית סט ז'אן בפטיסט (Eglise Saint Jean Baptiste), סמלה הארכיטקטוני של בסטיה.

המקום היפה ביותר הוא הנמל הישן של בסטיה, בו עוגנות ספינות שעשועים לצד צי מקומי של ספינות עץ בלבן וכחול בוהק. עוד דרומה מכאן ניצבת המצודה, הידועה גם בשם טרה נובה ("אדמה חדשה") שנבנתה בין המאה ה- 15 ל- 17. ניתן להגיע אליה באמצעות מדרגות מגן רומייה (Jardin Romieu).

אם חשקה נפשכם בנוף מדהים צאו מבסטיה - כביש 80D, לטיול אל קאפ קורס (Cap Corse), המישור הארוך והצר בקצה הצפוני של קורסיקה, המשתרע כארבעים קילומטרים צפונה לבסטיה. כאן תמצאו 15 קילומטרים של עמקים והרים – שמגיעים עד לגובה של 1300 מטרים, עם נוף מדהים של הים, בעיקר בחוף המערבי המסולע. הצד המזרחי של הרצועה זרוע חופים חוליים וכפרים קטנים וציוריים של דייגים. ניתן להגיע לכאן באמצעות מכונית או אוטובוסים היוצאים מבסטיה.